מוטי זגורי נ' ישום פתרונות אנושיים בע"מ

פסק דין

1.זוהי תביעה שהגיש התובע להפרשי שכר בגין תקופת עבודתו בחודש נובמבר 2009.

2.בכתב ההגנה נאמר כי לתובע שולם כל המגיע מאחר וסוכם עימו כי יקבל שכר בסך 24 ₪ לשעה רק אם יתברר כי הוא קצב מקצועי, כטענתו, ואם לא כן ישולם לו תעריף שכר המינימום וכך אכן שולם לו.

3.משהנושא לא הוסדר בין הצדדים בהליך גישור נקבע התיק להוכחות בפני.

לאחר ששמעתי את עדויות התובע והעדה מטעמו ועדות נציג הנתבעת, התרשמתי מהצדדים כפי שהעידו ונחקרו בפני ועיינתי בכל מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו להלן החלטתי:

אין מחלוקת לגבי תקופת וימי עבודתו של התובע וכי שולם לו בגין ימים אלה שכר עבודה לפי תעריף שכר המינימום, וכי העבודה בוצעה בפועל בסניף פנקס של חברת מגה / הרבוע הכחול לטענת התובע הוא זכאי להפרשי שכר בגין ההפרש שבין שכר המינימום ששולם לבין שכר שעתי של 25 ₪ לשעה שהובטח לו, לדבריו, כקצב מקצועי כפי שהציג עצמו בפני הנתבעת עם קבלתו לעבודה.

4.נטל הראיה להוכחת התביעה מוטל על שכם התובע ואני קובעת כי נטל זה לא הורם על ידו.

התובע טען בעדותו כי סוכם עימו שכר של 25 ₪ לשעה ע"י נציגת הנתבעת שקיבלה אותו לעבודה מטעמה – בשם אנה – אך משנוכח ששולם לו שכר בתעריף 20.70 ₪ לשעה ופנה לאנה נאמר לו על ידה כי בשלב זה היה רק עובד בנסיון.

עדת התביעה שהובאה ע"י התובע, הגב' אורלי ישראל שהינה ידידה שלו כפי שהציגה עצמה בפני ביה"ד, מסרה כי התקשרה לאנה ואמרה לה שהשכר שקיבל אינו תואם את זה שהובטח לו בסך 25 ₪ ואנה השיבה לה שיש תנאים לקבלת תשלום לפי תעריף 25 ₪.

בדברים אלה יש דווקא כדי לתמוך ולחזק את גירסת הנתבעת כי לא הובטח לתובע שכר בתעריף 25 ₪ לשעה בכל מקרה.

5.העד מטעם הנתבעת, המנהל התפעולי מר בני בן ארי, העיד ומסר כי לתובע שולם שכר עפ"י דווח מקום ביצוע העבודה – הריבוע הכחול - וכי מי שקובע את תעריף השכר הוא מנהל הסניף שבו מועסק העובד: אם הוא מקצועי כקצב עם נסיון ישולם 25 ₪ ואם אינו מקצועי ישולם תעריף שכר מינימום מאחר ולהם עצמם אין יכולת וכישורים להחליט אם העובד מקצועי או לא.

לאחר שהתובע פנה בענין זה נעשה ברור מול הרבוע הכחול ונאמר לו כי התובע אינו מקצועי, ראה חילופי המיילים בענין זה נ/3 ו- נ/4.

6.יצוין כי אין זה מכישוריו ותפקידו של בית הדין להכריע בסוגית מקצועיותו של התובע כקצב.

לצורך הענין די בכך ששוכנעתי כי יש מידה רבה של הגיון בכך שאת רמת מקצועיותו של העובד קובעים בסניף אליו נשלח לעבודה בפועל ובהתאם לכך נקבעת רמת השכר ואני מקבלת גירסתו של העד מטעם הנתבעת לענין זה.

משתשובת הסניף היתה חד משמעית לגבי רמת מקצועיותו של התובע בהתאם להתרשמותם ובהתאם לכך אף שילם מזמין העבודה – הריבוע הכחול – הרי שלא נפל כל פגם בהחלטת הנתבעת לשלם עפ"י תעריף שכר המינימום כפי שאכן שולם.

7.במידה והתרשמות סניף הריבוע הכחול מרמת מקצועיותו של התובע היתה שגויה – אין זה ענין לבית דין זה להכריע בו, בהקשר זה התובע מצידו לא הציג כל תעודות מקצועיות או כל מסמך אחר לא בפני בית הדין ולא בפני הנתבעת עם קבלתו לעבודה שיש בהן כדי לתמוך בטענותיו לגבי היותו קצב מקצועי.

8.מכל הטעמים שלעיל אני קובעת כי אני מעדיפה ומקבלת את גירסת הנתבעת וכי אין עליה להוסיף ולשלם לתובע מעבר לתשלום שכבר שולם לו בגין עבודתו.

9.התוצאה, איפוא, כי תביעת התובע – נידחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 750 ₪.

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לבית הדי ן הארצי בי-ם תוך 15 יום.